סקירת הופעה – 11.11.2019 היכל מנורה – יד אליהו.
בנובמבר 2019 נחת על אדמת ארץ ישראל אחד האמנים הגדולים בתבל.
אם זה היה קורה בנובמבר 1979 הרי שהיינו זוכים לצפות בהופעה חיה של הלהקה הפופולרית ביותר בעולם - סופרטרמפ בשיא תהילתה.
להקה שאלבומה "Breakfast in America" זה עתה יצא לאור ונמכר בקצב מסחרר. להיטי האלבום חורכים את תחנות הרדיו וכובשים את צמרות מצעדי הפזמונים.
מעריצי הלהקה בישראל חיכו יותר מדי זמן. האמת? כבר הפסיקו לחכות.
והנה זה קורה באיחור של 40 שנה. נדמה שמשאלת לב של אלפי מעריצים בישראל, התגשמה. חלום שהתגשם.
כאן המקום להודות למרסל אברהם ומריו ארלובסקי, המפיקים שהביאו את האמן לארץ. בלעדיהם זה לא היה קורה.
רכשנו כרטיסים להופעה 9 חודשים מראש, מיד כשהתפרסמה הידיעה המסחררת על ההופעה המפתיעה של Roger Hodgson Supertramp בארץ הקודש.
התמקמנו בשורה הראשונה.
רועי במושב 9, אופיר נפקר במושב 10, ואנוכי יוסי נפקר במושב 11
שורה ראשונה! איזו התרגשות.
בין הקהל הבחנו בכמה דמויות ידועות. פאבלו רוזנברג, דני רובס, שהגיע עם אישתו, ויאיר ניצני. כולם מעריצי הלהקה.
רוני נפקר ישבה בשורה הרביעית עם בן זוגה, כאשר הזמר דני רובס יושב בדיוק מאחוריה.
רוג'ר הודג'סון סולן להקת סופרטרמפ עלה על במת היכל מנורה, ערני חיוני ונמרץ. לבוש בחליפה לבנה מהודרת כיאה לסולן להקת סופרטרמפ האריסטוקרטית. די מהר הז'קט יירד מהגוף, ויישאר בחולצה.
שורה ראשונה! איזו התרגשות.
בין הקהל הבחנו בכמה דמויות ידועות. פאבלו רוזנברג, דני רובס, שהגיע עם אישתו, ויאיר ניצני. כולם מעריצי הלהקה.
רוני נפקר ישבה בשורה הרביעית עם בן זוגה, כאשר הזמר דני רובס יושב בדיוק מאחוריה.
רוג'ר הודג'סון סולן להקת סופרטרמפ עלה על במת היכל מנורה, ערני חיוני ונמרץ. לבוש בחליפה לבנה מהודרת כיאה לסולן להקת סופרטרמפ האריסטוקרטית. די מהר הז'קט יירד מהגוף, ויישאר בחולצה.
שאגות רמות מילאו את האצטדיון.
קראתי לעברו בהתרגשות, מילה אחת – Finally.
במהלך ההופעה הוא ילהטט בין הפסנתר החשמלי, לגיטרה החשמלית, לפסנתר האקוסטי, בהתאם לשירים שיבצע. לצידו על הבמה קלידן, נגן גיטרה בס, נגן כלי נשיפה ומתופף. הלהקה מיטיבה לנגן ומגבה את הודג'סון כראוי – הסאונד? לגמרי סופרטרמפ.
הודג'סון התייצב מול הפסנתר החשמלי מחייך אל הקהל הישראלי, מחכך ידיו בהנאה, ומתיישב ליד הקלידים. צלילים מוכרים ומהפנטים ממלאים את חלל ההיכל. המעריצים כבר מזהים על פי פד הרקע המתוח את השיר.
Take the Long Way Home - השיר הפותח את ההופעה.
כשצלילי המפוחית הכל כך מוכרים של השיר התנגנו באוויר, הקהל שאג בקול. היתה זו מעין שאגת הקלה. משל הנה האמן הנערץ עלינו פה, ואנו זוכים לצפות בו בהופעה חיה.
רוג'ר הודג'סון מתרומם ממקומו ליד הפסנתר החשמלי, ועוטה עליו גיטרה חשמלית. הוא עומד מול המיקרופון ומדבר אל הקהל המשולהב במשך קרוב ל 5 דקות.
"ובכן, אני כאן, אני רוצה לומר לכם שאני כה נרגש להיות כאן. תדליקו את האורות על הקהל, אני רוצה לראות אתכם. עכשיו הסרתי משהו מרשימת הדברים שלי לעשות. להגיע לתל אביב, ישראל היתה ברשימה הגדולה שלי.
וכעת יש לי בעיה, יש לי משהו חדש ברשימה הגדולה שלי, וזה לחזור לכאן.
אני עדיין מעכל...האנשים, הארץ, ההיסטוריה, הו, אלוהים. יש לכם כל כך הרבה, כל כך עושר כאן, אני מרגיש את זה...אני מסתכל על הפנים של כל אחד מכם, ורואה כל כך הרבה.
אני מדבר בשם הלהקה כולה. אנו כה שמחים להיות כאן, זה בהחלט אחת מנקודות השיא שלנו, ותודה שבאתם.
אני חושב שיש לנו הופעה טובה בשבילכם, אני מקווה שאתם מכירים את הלהקה סופרטרמפ [הקהל מריע] היתה לי בעיה אילו אמרתם לא.
אוקי, אני אבצע הרבה שירים שכתבתי ושרתי בסופרטרמפ. זו היתה הרפתקה מדהימה. אבל זוהי הפעם הראשונה שאני אנגן ואשיר פה. האם מישהו בקהל ראה אותי בעבר? אה, אני זוכר אותך [מצביע לעבר מישהו בהלצה].
יש לנו הערב פה אנשים שעשו מרחק גדול, כדי להיות כאן. יש כאן הרבה אנשים מאנגליה, מצרפת, אני חושב שזה באמת...זאת תל אביב והם באו לראות אתכם...אוקיי, תקשיבו, אני תמיד אומר דבר אחד לפני שאנו מתחילים.
אתם יודעים אנו חיים בתקופה מטורפת, אני לא צריך לספר לכם על זה, אבל מוזיקה היא תרופה פנטסטית. אם יש לכם בעיות בחייכם, אתגרים, אני רוצה שתעשו דבר אחד, תזרקו אותם החוצה מהאולם הזה, למשך השעתיים הקרובות.
תנו לי לקחת אתכם למסע. למשך השעתיים הקרובות – אתם שלי.
אז בואו נתחיל את המסע בחזרה לבית ספר."
[תרגום תמליל מאנגלית: יוסי נפקר]
צלילים נוקבים של מפוחית הפותחת את השיר School מתפשטים בהיכל מנורה.
לא האמנו עד כמה אנו קרובים אל גיבור ילדותנו.
שלא כמו בהיכלי הופעות בחו"ל, אזור החיץ בהיכל מנורה היה צר. כך שהמרחק בינינו לבין האמן היה קטן
אם בהופעה של ג'ף לין ELO בברלין ראינו את הנעליים של האמן, כאן כבר יכולנו לשרוך לאמן את הנעליים. במרחק נגיעה.
אני זוכר, שבמהלך ההופעה לחשתי לאחי, "אופיר, אתה ליד
Roger Hodgson.
הידיעה הזאת לבדה היתה מטלטלת ומרגשת.
רוג'ר חוזר לפסנתר החשמלי, ומספר שאת השיר הבא כתב בגיל 19 ["לפני 100 שנה," מוסיף בהלצה] ואני עדיין אוהב לשיר אותו. זה מדהים איך אני נהנה לשיר את כל השירים הללו, אחרי כל השנים הללו. זה היה כשהייתי צעיר, והיו לי המון חלומות. לבוא לקליפורניה, לראות את כל הבחורות היפות שם. אז עדיין לא חשבתי על ישראל, ארוחת בוקר בתל אביב."
לצהלתו של הקהל מבצע את המגה-להיט "ארוחת בוקר באמריקה" Breakfast in America
במקור זה שיר קצר 2 דקות ו 35 שניות. והאמן בן ה 69 משכיל לבצע גרסה ארוכה יותר של השיר, להנאתו של הקהל בתל אביב.
הוא קם ועובר אל הפסנתר האקוסטי [לא החשמלי]
לפני שהוא ניגש לבצע את השיר הבא, הוא מעיר בבדיחות הדעת,
"זה תמיד מעלה חיוך על פניי שבגיל 19 שרתי לא הרבה חברות. תודה לאל שהשתפרתי מאז השיר הזה."
הוא מבצע את השיר היפהפה Lovers in the Wind
מתוך קריירת הסולו שלו, לאחר שעזב את סופרטרמפ.
בשיר Easy Does it הוא מזמין את הקהל לשרוק יחד איתו את אותה שריקה ידועה. מסתבר שיש בקהל כמה המוכשרים בשריקות מדויקות. [אני ביניהם] ומיד אחריו Sister Moonshine
סולן סופרטמרמפ מבצע שורה של להיטים בלתי נשכחים
Lord is it mind מתוך אותו אלבום אלמותי. שיר שבו זלגו דמעות מעיני.
יצאנו מגידרנו כשביצע את השיר המצמרר Don't leave me now
מתוך האלבום הנהדר Famous Last Words
עוד ביצע
היצירה המורכבת Fool's Overture
תנו לי לקחת אתכם למסע. למשך השעתיים הקרובות – אתם שלי.
אז בואו נתחיל את המסע בחזרה לבית ספר."
[תרגום תמליל מאנגלית: יוסי נפקר]
צלילים נוקבים של מפוחית הפותחת את השיר School מתפשטים בהיכל מנורה.
לא האמנו עד כמה אנו קרובים אל גיבור ילדותנו.
שלא כמו בהיכלי הופעות בחו"ל, אזור החיץ בהיכל מנורה היה צר. כך שהמרחק בינינו לבין האמן היה קטן
אם בהופעה של ג'ף לין ELO בברלין ראינו את הנעליים של האמן, כאן כבר יכולנו לשרוך לאמן את הנעליים. במרחק נגיעה.
אני זוכר, שבמהלך ההופעה לחשתי לאחי, "אופיר, אתה ליד
Roger Hodgson.
הידיעה הזאת לבדה היתה מטלטלת ומרגשת.
רוג'ר חוזר לפסנתר החשמלי, ומספר שאת השיר הבא כתב בגיל 19 ["לפני 100 שנה," מוסיף בהלצה] ואני עדיין אוהב לשיר אותו. זה מדהים איך אני נהנה לשיר את כל השירים הללו, אחרי כל השנים הללו. זה היה כשהייתי צעיר, והיו לי המון חלומות. לבוא לקליפורניה, לראות את כל הבחורות היפות שם. אז עדיין לא חשבתי על ישראל, ארוחת בוקר בתל אביב."
לצהלתו של הקהל מבצע את המגה-להיט "ארוחת בוקר באמריקה" Breakfast in America
במקור זה שיר קצר 2 דקות ו 35 שניות. והאמן בן ה 69 משכיל לבצע גרסה ארוכה יותר של השיר, להנאתו של הקהל בתל אביב.
הוא קם ועובר אל הפסנתר האקוסטי [לא החשמלי]
לפני שהוא ניגש לבצע את השיר הבא, הוא מעיר בבדיחות הדעת,
"זה תמיד מעלה חיוך על פניי שבגיל 19 שרתי לא הרבה חברות. תודה לאל שהשתפרתי מאז השיר הזה."
הוא מבצע את השיר היפהפה Lovers in the Wind
מתוך קריירת הסולו שלו, לאחר שעזב את סופרטרמפ.
בשיר Easy Does it הוא מזמין את הקהל לשרוק יחד איתו את אותה שריקה ידועה. מסתבר שיש בקהל כמה המוכשרים בשריקות מדויקות. [אני ביניהם] ומיד אחריו Sister Moonshine
סולן סופרטמרמפ מבצע שורה של להיטים בלתי נשכחים
Lord is it mind מתוך אותו אלבום אלמותי. שיר שבו זלגו דמעות מעיני.
יצאנו מגידרנו כשביצע את השיר המצמרר Don't leave me now
מתוך האלבום הנהדר Famous Last Words
עוד ביצע
היצירה המורכבת Fool's Overture
A Soapbox Opera היפהפה
Logical Song – השיר ההגיוני, שהוכתר שיר השנה בישראל בשנת 1979
Dreamer – הקופצני
Child of vision המהפנט
If everyone was listening
Sleeping with the enemy – מקריירת הסולו של האמן. שיר שבו הזמין את הקהל לקום על רגליו. כולם התרוממו מהכיסאות והתנועעו לקצב השיר.
אנשים מהקהל צעקו שמות של שירים שהשתוקקו בכל מאודם שהאמן הוותיק יבצע. מישהו צעק באבאג'י [ Babaji] - ובצדק. הפסנתר האקוסטי כבר עמד שם מוכן, וזה אחד השירים היפים והמרגשים של סופרטרמפ.
מישהו צעק Goodbye Stranger ואמרתי לו שאין סיכוי שהשיר שזה יבוצע הערב.
למה? הוא שאל בפליאה.
הסברתי לו שזה שיר של הזמר השני ריצ'ארד [ריק] דייויס, שלא נמצא כאן הערב. האישה לצידו, ניסתה לגונן עליו ואמרה אבל הוא שר את הפזמון. זוהי שגיאה נפוצה אפילו בקרב מעריצים ותיקים. ריק דייויס מסוגל ללחוץ על מיתרי הגרון ולהפיק קולות פלצט (קולות בטונים גבוהים) שעשויים להתפרש כקולו של הודג'סון שניחן בקול טבעי גבוה במיוחד.
להדרן ביצע את Give a Little Bit הקצבי והשמח
ואת הלהיט – It's Raining Again
בתום ההופעה הודג'סון עושה מחווה יפה. הוא רוכן קדימה מהבמה ולוחץ ידיים לכמה מעריצים נלהבים.
אחותנו רוני נפקר דיווחה שדני רובס [מושב אחד מאחוריה] קפץ, פיזז ורקד כל ההופעה – מעריץ אמיתי.
היה נהדר, היה מרגש.
מחכים לבואו של סולן סופרטרמפ בפעם הבאה.
